מן המעט שיש מבקש משרד האוצר לקחת - אתר הגל הירוק

פורסם: 14.12.2006
www.ecowave.org.il/alaperek_new.php

אם מטיילים בארץ ניתן לראות את ה"חורים" הגדולים אשר יוצרים המחצבות בנוף הארץ, פצעים בולטים אשר לא ניתן להתעלם מהם, כאשר, עצים, פרחים, בעלי חיים, אבנים, מבנים עתיקים ודרכים היסטוריות, נכחדים עד תום. בעלי המחצבה אשר מבקשים להוריד את עלויות הייצור ממקמים את המחצבות בשולי הדרכים הראשיות להורדת עלות ההובלה, לכן לעיתים קרובות מהוות המחצבות פגיעה בולטת מאוד בנוף.

בארץ מתקיימות מאות מחצבות נטושות ומחצבות פעילות אשר מקצתן עומד לפני סגירה, שטחן הכולל של המחצבות מגיע לעשרות אלפי דונמים. המחצבות מהוות גם מוקד למפגעים סביבתיים כגון, שפיכה בלתי מבוקרת של אשפה, בהן אשפה רעילה המזהמת את הקרקע ואת מי התהום.

לטיפול במפגע הנופי, הוקמה בשנת 1978, הקרן לשיקום מחצבות, תפקידה לשקם אתרי כרייה וחציבה לאחר שלא נותרו בהם חומר לכרייה והוכרזו כנטושים. לקרן סמכות על פי חוק, לדרוש מבעלי המחצבות, לממן את שיקומן לאחר שנסתיימה בהן מלאכת החציבה ולהחזירן לרשות הציבור במצב ראוי. הקרן פועלת במסגרת משרד התשתיות הלאומיות, ובשיתוף מנהל מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות שבתחומן פועלות המחצבות והגופים העוסקים בשמירת הטבע והסביבה.

ב1998, לאחר ביקורת של מבקר המדינה על אי תפקוד חלקי של הקרן וקצב איטי של שיקום המחצבות, ביצעה הקרן שינויים לזירוז וייעול העבודה של שיקום המחצבות. במהלך שנים 2004 - 2005 שוקמו למעלה מ- 50 מחצבות בהשקעה כוללת של למעלה מ- 30 מיליון ש"ח.

לפני כארבע שנים, ביקש משרד האוצר ברשותו של השר דאז סילבן שלום, להלאים את כספי הקרן בסך 300 מיליון ₪, על מנת לנהלם במסגרת הכוללת של תקציב המדינה. ד"ר יעקב מימרן- יו"ר הקרן לשיקום מחצבות אומר כי " כספי הקרן יועדו גם לשימוש עתידי של שיקום מחצבות, כאשר הצפי התקציבי העתידי לשיקום עולה בהרבה על התקציב שהוצא עד כה. הכספים אשר גובו כחוק הביאו לשיקומם של מעל 200 מחצבות שלמות או חלקי מחצבות, בהן לא ניתן לחצוב עוד.

המשמעות בשיקומה של מחצבה, הנה להתאים את פני השטח שנוצרו לאחר החציבה לייעוד השטח הבא והחזרת הקרקע למעגל הייצור. לעיתים יש להעניק למחצבה פנים חדשות שיהיו דומות לסביבה מבחינה נופית וחזותית ובמידת האפשר גם מבחינה פונקציונאלית. לכל מחצבה פתרון שונה בהתאם לטופוגרפיה שלה ואופי החציבה שהתקיים בה ואופי הסביבה והחומריות הטבעית. מחצבות נטושות יכולות לשמש גם כמאגרי מים. ליד אזור תעשייה חצב יבנה מאגר מזרימת נחל שילו, שיחדיר מיליון קוב מיםמי שיתפון למי תהום. בנגב, במצפה רמון לדוגמה, הושאר הקיר החשוף במחצבה, ולידו יוקם אתר תיירות. בבית אלפה, שבאזור הגלבוע, תשוקם המחצבה ואזור השטח הטבעי, יתקיים מוזיאון גיאולוגי פתוח טבעי וכן אזור לקינון ציפורים" בבנימינה.

כנגד כוונת משרד האוצר הוגשו שתי עתירות לבג"צ, ע"י עמותת אדם טבע ודין וע"י איגוד יצרני חומרי מחצבה בישראל. שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, הביע דאגה מכך כי במידה ובית המשפט יחליט שלא להעביר לקרן את תקציבה, הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות שלשמן הקרן הוקמה. השר בן אליעזר, יזם תיקון חקיקה על מנת לאפשר המשך פעילותה של הקרן כבעבר, כגוף עצמאי בשל החשיבות העליונה שיש לכל נושא איכות הסביבה ושיקום אזורי המחצבות הפוצעות בטבע. במשרד המשפטים ישנה הסכמה כי על קרן לשיקום מחצבות לפעול כגוף עצמאי עם תקציב משלה ללא התערבות משרדי הממשלה תחת חקיקה מסודרת. כרגע בית המשפט הקפיא את ההליך המשפטי והקרן עדיין מחזיקה בכספים.

בתחילת ספטמבר 2005 הכריזה הקרן עם רשות הטבע והגנים על תחרות פתוחה לשיקום מחצבת שפיה, הממוקמת בסמוך לצומת אליקים. במקום, עם סיום הכרייה, נחשף קיר של 60 מטר גובה ו300 מטר רוחב. תוצאות התחרות ייוצגו בתערוכה שתפתח ב- 18 בדצמבר , בתחנת הכח רידינג בתל אביב. בתערוכה "מחצבה חוזרת לטבע", ייוצגו תוכניות ומודלים תלת ממדיים של ההצעה הזוכה ושל יתר ההצעות שהוגשו לתחרות.

ההצעה שזכתה בתחרות "קיר גלוי – פארק סמוי", של משרד האדריכלים רפי רייש, מתייחסת אל פצע החציבה כעל עובדה קיימת, ואינה מנסה להסתיר אותו בדרכים מלאכותיות. לפי ההצעה יוסיף המצוק להתנשא בשלמותו, עליו יבנה מסלול הליכה שיוביל לכפר הנוער. ייבנו באתר סדרה של אגמים נסתרים ואקוודוקטים כחלק ממערכת לאגירת מי גשמים, פריסקופ המקרב את המבקר אל הסביבה הרחוקה ואמצעים חווייתיים אחרים. מעל מסלול ההליכה ניצב כפר הנוער מאיר שפיה, הכולל אף הוא מספר אתרים מעניינים, בהם בתי החלוצים שהוקמו בשלהי המאה ה-19 בסיועו של הברון רוטשילד, ואשר שוחזרו לפני מספר שנים.

התערוכה תינעל ב-27 לדצמבר. הכניסה לתערוכה חופשית.


כל הזכויות שמורות הגל הירוק © 1999 - 2008 info@ecowave.org.il