כביש חדש מעל מחצבת העמק

      מנהרות חדשות בגליל יחליפו את הכביש המפותל מעפולה לנצרת

          400 מיליון שקל הושקעו בהקמת קטע אכסאל-נצרת בכביש 60.

              הכביש הדו-מסלולי שנפתח לתנועה השבוע, מורכב ממנהרות, גשרים והתחברות לצומת אכסאל.

                                                           קטע מהפרויקט בוצע בשיתוף עם הקרן לשיקום מחצבות


זוג מנהרות חדש, המתחבר לשני צמדים של גשרים, בקטע שבין צומת אכסאל לנצרת בכביש 60, ייחנך לתנועה בשבוע הבא. קטע הכביש החדש יאפשר לראשונה, נסיעה בכביש דו-מסלולי מהיר, בין עפולה לבין נצרת ונצרת עילית – במקום התוואי המפותל המשמש כיום את הנוסעים מהעמק לגליל. הפרויקט הייחודי, שהוקם בהשקעה של כ-400 מיליון שקל, בוצע בחלקובשיתוף עם הקרן לשיקום מחצבות.

"זהו פרויקט בעל משמעות לאומית", אומר מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויז'ניצר, "האתגר הראשון במעלה, היה יצירת חיבור איכותי בין בירת העמק עפולה לבירת הגליל – נצרת ונצרת עילית. הכביש מחזק את היישובים ומאפשר לתושביהם נסיעה נעימה וקלה יותר. זוהי זכות גדולה להיות שותף בפרויקט כה חשוב. השקענו מחשבה רבה ולא חסכנו במאמצים, בכדי שהפרויקט ישתלב בנוף בצורה הטובה ביותר.

"אישית, הפרויקט מהווה עבורי סגירת מעגל. הוא החל בימיו של מנהל המחוז יצחק הרשקוביץ ז"ל, ששמו מונצח גם בפרויקט זה. היה לנו כאן קבלן שהתקשה להתמודד עם הקשיים ונאלצנו להחליפו באחר. בסופו של דבר עמדנו בלוחות הזמנים, למרות הקשיים ההנדסיים שנגרמו עקב השבר הגיאולוגי שהתגלה באזור הר הקפיצה."

אחד האתגרים בפרוייקט, כלל הקמת גשר מעל מחצבה בעומק עשרות מטרים, מתחת להר קדומים (הר הקפיצה). "בשיקום המחצבה, פעלנו ליצירת סביבה אטרקטיבית ומזמינה לפעילות פנאי ונופש לתושבי נצרת והאזור", אומר יו"ר הקרן לשיקום מחצבות ד"ר יעקב מימרן, "אופי הפיתוח המוצע, יורכב מתכסית צמחית מתאימה לאופי האזור שתהיה דומה לתכסית השטח לפני פעולות החציבה, וישתלב בצמחיה הקיימת, ולהפוך אתר מחצבה פצוע לחלק מרצף השטחים הפתוחים הטבעיים באזור".

פרויקט נוסף בכביש זה והצמוד למנהרות ממערב- הנו הגשרים המובילים אל המנהרות באורך כ-410 מטר כל אחד. אלו הם גשרים מהמורכבים שבוצעו בארץ, בעיקר בגלל השבר הגיאולוגי העובר בקרקע המחצבה עליה הם מגשרים. הגשרים תוכננו ובוצעו ע"י חברת סולל בונה מהוותיקות והמנוסות בתחום הגישור. הביצוע נעשה בטכנולוגיות מתקדמות בעולם בתחום הגישור.

קצב כריית המנהרות הושפע כאמור גם בשל העבודה באזור של שבר גיאולוגי ומפולות שנוצרו כתוצאה מכך.עובדה שחייבה תימוך בצפיפות גבוהה מהמתוכנן. בראשית 2006, רכשה חברת שפיר את חברת רויכמן (מבצעת הפרויקט) ומאז שופר קצב העבודות. כריית המנהרות נמשכה 24 שעות ביממה, עד לפריצת הפורטל.

הפרויקט תוכנן על ידי משרד יינון תכנון, יעוץ ומחקר כמתכנן ראשי ,ארנון רוזן כמתכנן המנהרות,ציון זכות וקדמור מהנדסים את קונסטרוקצית המבנים. החברה המנהלת את הפרויקטים לאורך הכביש, היא ברן הקמת פרויקטים. צמד המנהרות, באורך של כ-350 מטרים כל אחת ובגובה של כ-6 מטרים. לצדן מתוכנן מבנה האנרגיה והבקרה, אשר ממנו יבוצעו תפעול והאחזקה של המערכות במנהרות ובקרת התנועה בכביש. בין המערכות: ניטור תקלות, מצלמות, גלאי אש ועשן,מפוחים ודלת חשמלית לסילוק עשן ומערכת שילוט מתחלף לניתוב נהגים לכבישים חלופיים במקרה של חסימה במנהרות.

שיקום מחצבת הר הקפיצה

מעורבות הקרן לשיקום מחצבות בפרויקט, נובעת מהעובדה שהכביש מגשר על פני בור מחצבה בעומק עשרות מטרים אשר היתה פעילה שנים רבות.כל זאת לאור שיקולים של הרגישות המיוחדת הכרוכה בסלילת כביש בסמוך להר הקפיצה והימצאותו באזור של חורש טבעי הצופה אל עמק יזרעאל.

המחצבה ממוקמת בנקודת מפגש בין הר הקפיצה, המשתפל מנצרת, לעמק יזרעאל. המחצבה נמצאת באזור של חורש, המיועד על פי תכנית תמ"א 22, לטיפוח יער טבעי ולשמורת נוף עפ"י תכנית תמ"א 8. המחצבה נותרה לא פעילה שנים רבות, כשאזורי החציבה, ה"פוצעים" את ההר, נצפים למרחוק. המחצבה מתוכננת לשיקום בעתיד על פי תכניות של הקרן לשיקום מחצבות לאחר תהליך אישור בועדות התכנון.

על פי התכנית הסטטוטורית,יהפוך שטח המחצבה לפארק, כמוגדר בתמ"א 22. נספח הנוף של התכנית מייעד את השטח לשמש אזור נופש ובילוי אקסטנסיבי. בשטח המחצבה קיים משטח מרכזי רחב, בעל שיפוע קרקע מתון, אשר סביבו מדרונות חצובים תלולים המגיעים לגובה עשרות מטרים.

כחלק מתכנית הקרן לשיקום מחצבות, ישוקמו השטחים המתונים ומדרגות החציבה מבחינה נופית ויינטעו בהם עצים וצמחי חורש. הקרן לשיקום מחצבות תפתח את השטח המרכזי המתון, לאזור פיקניק ונופש בחיק הטבע. יוכשרו בו שבילים, מקומות חניה ורחבות למנוחה ולתצפית אל נוף העמק.

בנוסף יעוצב ויותווה מחדש ערוץ אפיק הנחל הקטן, החוצה את שטח המחצבה, וישוחזר למצבו הטבעי, עם צמחיית נחלים אופיינית לאזור, אשר גם תקטין את נצפות המדרונות החצובים מאזור העמק.