אודות הקרן לשיקום מחצבות

בשנת 1973 תוקנה פקודת המכרות (נספח מס' 1) ונוסף חלק לגבי שיקום מחצבות ונקבע כי שר הפיתוח רשאי להקים בתקנות קרן לשיקום מחצבות.

בשנת 1978 הותקנו תקנות (נספח מס' 2) לגבי הקמת הקרן דרך ניהולה וגביית הכספים. להלן עיקרי התקנות:
1. הקרן מנוהלת בידי תשעה נציגי משרדים ורשויות בראשה עומד נציג המשרד לתשתיות לאומיות.
2. בעל מחצבה ישלם לקרן באחוזים הקבועים בתוספת לתקנות תשלום הנגזר כחלק ממחיר המכירה הממוצע, ע"פ פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
3. סמכויות ההנהלה:
(1) לגבות תשלומים.
(2) להחזיר הוצאות שיקום לבעל מחצבה המבצע שיקום באישור הקרן.
(3) לעקוב אחר תוכנית השיקום.

מתפקיד הקרן למצוא מקור מימון לפתור הבעיות הנוצרות מהמחצבות, על ידי צבירת כספים בתקופת פעילות המחצבה והחזרתם לבעל המחצבה לצורך השיקום. אין קשר הכרחי בין הגביה ובין השיקום ולפיכך הקרן יכולה לטפל גם במחצבות ישנות ובלבד שהיוזמה תבוא מהרשות המקומית ובתוספת תכנית בנין עיר מאושרת.

לגבי מחצבות חדשות הבעיה אינה קיימת. בהתאם לחוק התכנון והבניה כל מחצבה חדשה מגישה תוכנית הסדרת השטח ומבצעת שיקום תוך כדי עבודה בפיקוח משרד הפנים והוועדות המקומיות.

הקרן קבעה קריטריונים לעדיפות בשיקום וביניהם בטיחות, קרבה לאוכלוסיה, אתרי טבע ונוף, עוצמת הפגיעה וכן יעוד השטח.

 

פעולות הקרן הן בתחומים הבאים:

יזום אתרים לשיקום, בדיקת אתרים מוצעים לשיקום על ידי בעלי מחצבות או רשויות מקומיות, סיורים בשטח, משא ומתן עם יזמים, מתכננים ומבצעים, קבלת החלטות אופרטיביות לביצוע ופיקוח, השיקום במימון מכספי הקרן.

פעולות אלו מבוצעות רק לאחר שהמפקח על המכרות הכריז (או מתכנן להכריז) שאתר החציבה טעון שיקום, אך את השיקום יש לבצע על פי תוכנית שאושרה על פי חוק התכנון והבניה (ועדה מקומית והוועדה המחוזית לתכנון ובניה). בהעדר תוכנית כזו הקרן תיזום תכנית שיקום ותביאה לאשור הועדות לתכנון ובניה, והכל בהסכמת בעל הקרקע.

 

 

מחצבת אורט בראודה בכרמיאל, לפני ואחרי השיקום.